#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. הורו ב&quot;ד שחלב מותר ונתחלף לו חלכ כשומן ואכלו. מה דינו ומדוע? 	"לרב ולל""ק דרבא פטור,ואע""ג שלא הוי על פיהם ממש שהרי שלא במתכוין אכלו, אפ""ה הואיל ואילו היה נודע לו שחלב הוא לא היה חוזר בו שהרי הורו ב""ד שחלב מותר, הלכך תולה בב""ד קרינן ביה ויחיד שעשה בהוראת ב""ד פטור. לר' יוחנן ולל""ב דרבא חייב הואיל ולא הוי על פיהם ממש, כתולה בעצמו הוא. ורמי בר חמא הסתפק בדינו."	הוריות ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. 1) מדוע לאחר ששנינו '&#x27;הורו ב&quot;ד וידע אחד מה שטעו&#x27; הוסיף התנא &#x27;או תלמיד והוא ראוי להוראה&#x27; 2) מדוע לא מגי שיאמר רק &#x27;תלמיד שאינו ראוי להוראה'? "	"1) אם שנינו רק את האופן הראשון הו""א הני מילי גמיר וסביר, לכן הוסיף התנא את האופן השני דממשנה יתירא ילפינן שאפילו גמיר ולא סביר או סביר ולא גמיר גם יהיה חייב. ועי' בהגו""צ שיש שאין גורסים סביר ולא גמיר.2) תירצו התוס' (ד""ה תנא) דקמ""ל דאפילו גמיר וסביר הוא שוגג, דטעה במצוה לשמוע דברי חכמים וחייב, שלא נאמר שמזיד הוא ופטור מקרבן ."	הוריות ב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. זה הכלל התולה בעצמו חייב התולה בבית דין פטור. מה בא &#x27;זה הכלל&#x27; לרבות ומדוע דינו כן? "	"התולה בעצמו חייב בא לרבות אדם שהיה רגיל להיות מבעט בהו ראה ואח""כ הורו שחלב מותר והלך ואכל חלב חייב, דהואיל והוא רגיל להיות מבעט השתא נמי מבעט, וכשהוא אוכל חלב מפי עצמו הוא עושה ואי נו תולה בב""ד.התולה בב""ד פטור בא לרבו ת מקרה שב""ד הורו ואח""ב ידעו שטעו וחזרו בהם, והלך היחיד שלא ידע שחזרו בהם ועשה על פיהם פטור, שתולה בב""ד הוא. וקמ""ל סתם מתניתין כר""ש ."	הוריות ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ד. מתי אומרים 'אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות&#x27; ומתי אין אומרים? "	"רש""י (ג,א ד""ה צבור) הביא ירושלמי שמפרש דהיכא דליכא אלא ב' מיעוטין אמרינן שאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבו ת, אבל היכא דאיכא ג' מיעוטין בזה אחר זה בחד קרא כולהו אתו למעט. והתוס' (ב,ב ד""ה הרי) הבין בתירוץ הירושלמי דכל היכא דאיכא זוגות אמרינן אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות והיכא דאינו זוגות הוה למעט. עוד הביאו התוס' פי' הרשב""א בנדה, דהיכא דמיעוט אתי למעוטי דבר אחד כמו גבי כהנים כהן ולא ישראל התם הוי לרבויי אבל היכא דכל חדא אתא למילתא לחוד התם הוי למעוטי ."	הוריות ב:-ג.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד. האם היחידים מביאים קרבן ואיזה: 1) כשב""ד שוגגים 2) כשב""ד היו מזידים 3) כשעבדו ע""ז בשגגת מעשה?"	"1) לתנא דמתניתין (והוא ר' יהודה, ולדעת ר""נ אמר שמואל ר""מ) פטורים. ולחכמים מביאים כשבה או שעירה.2) מביאים כשבה או שעירה .3) מביאים שעירה ולא כשבה ."	הוריות ב: - ד:		
